עמותת איילים הינה עמותה מוכרת שעשתה כברת דרך מאותו יום שבו מתן דהן וחברו לקחו את מענק השחרור ורכשו עמו שני קרוואנים, אותם הציבו ביישוב אשלים, מתוך מחשבה שמבוססת על אג'נדה ציונית: ליישב את השממה.
הכרה לצד תרומות
אותם קשיים של התחלה מצאו את הדרכים אל עבר ההגשמה, כך שכיום, כ 17 שנה לאחר אותו חלום נאיבי, ישוב אשלים מונה כ525 תושבים ואילו אותם 2 קרוואנים התפתחו ל 22 כפרים סטודנטים, כפרים שבין היתר באים לידי ביטוי בדמות 1,200 סטודנטים ומתיישבים שביחד תורמים יותר מ500,000 שעות של עשייה חברתית והתנדבות עם יותר מ 20,000 ילדים. השנים חלפו וכיום עמותת איילים נחשבת שם דבר, כוללת גרעיני התיישבות, שנות שירות, כפרי סטודנטים, פעילויות עם מבוגרים וילדים ובאופן כללי החזון ליישב את הנגב ומוקדים נוספים צלח, עובדה שאינה נעלמה מעיני הממשלה, כך שכיום רבים מבקשים לחזק את העמותה, ועל כן תורמים מהארץ ומחו"ל לצד גופים ממשלתיים תורמים לה רבות – מבקשים לקדם את דרכיה.
מקלות בגלגלים
לצד ההצלחה הגדולה, קרה שהעמותה גם הסתבכה. מייסד העמותה והאיש שעומד בראשה (מתן דהן) הואשם במתן שוחד, למרות שמבחינתו הוא רק ראה לנגד עיניו את טובת העמותה: בחן כיצד ניתן להביא תקציבים מבלי לעבור על החוק, וזאת בכדי שהעמותה תוכל להמשיך לתמוך, לפתח, לתרום ובאופן כללי להפיץ טוב. מכאן שמבחינתו של דהן הדברים התגלגלו מבלי שהוא הבין את המשמעות בזמן אמת, ואכן השופט צבי גורפינקל הגיע עמו להסדר טיעון ופסק עבורו עונש יחסית קל, כיוון שהוא חש בחוסר נוחות – חש שנעשה אי צדק ושאין זה יאה להגדיר את המעשים של יו"ר העמותה כשוחד. כבוד השופט הבין בעצמו שהמטרה היחידה שהניעה את דהן הייתה הרצון להשיג תקציבים לפרויקטים ראויים וחשובים.
מעלים הילוך
מי שמחפש למצוא לכלוך ותקלות היה יכול לעצור ולהתמוגג מאושר בעקבות אותו מקרה מצער שכביכול העיב על הישגי העמותה, אך מי שמכיר את פעילות העמותה, ולו כי חבריה שיפצו את בית הוריו, הקימו ביישוב שלו גן ילדים, בילו עם הילדים שלו זמן איכות, או מי שפשוט נהנה לראות כיצד אזור הנגב והגליל זוכים למשב רוח רענן של פעילים אידאליסטיים, לרגע לא יתהה אודות המניע האמתי של העמותה ואף מהר מאוד יבין שמדובר בסיטואציה שהתגלגלה לחוסר הבנה. בכול אופן אותו מקרה מצער לא רק נשאר מאחור, אלא העלה את שמה של העמותה למודעות, עובדה שבין היתר הובילה למתנדבים חדשים והזרימה עוד תרומות, כאל שהניבו פרויקטים נוספים.
בזכות אנשים אידאליסטים
אם נעצור לבחון היכן עומדת כיום העמותה, נמצא שהיא ממשיכה בשיא התנופה – ממשיכה לתרום, ליצור, להחיות ולקרב בין לבבות. מכאן שאם רק תבקרו באתר הפייסבוק של העמותה, תמצאו שממש עוד מעט היא עומדת להרים פסטיבל סוף סמסטר במשגב כרם ופסטיבל בירה בנגב, והיא לא מזמן חנכה אנדרטה שהקימה במו ידיה, התנדבה במרכז חוסן בשדרות, ארגנה טיולים משותפים, העבירה ימי מנהיגות ועוד. לאור הדברים העמותה לרגע אינה עוצרת, אלא הערכים המשמעותיים מניעים אותה לאחד, לתרום ולשפר, כך שעמותת איילים ללא ספק מהווה מקור לגאווה ולחיקוי. יש מגוון רחב של עמותות בישראל, ובזכות אנשים שמאמינים שניתן לשנות ואינם מהססים לפעול עבור כך קמה לנו מדינה, ובזכות ארגונים מסוג זה וארגונים שתומכים בעמותות, המדינה ממשיכה לנוע בדרך הנכונה – בדרך בונה, מסייעת, מאחדת, מעזה, מחבקת ומניעה.
